Le texte Le vocabulaire Les révisions
Kidouchine
Daf 48b
אֵינָהּ לִשְׂכִירוּת אֶלָּא בַּסּוֹף וּמָר סָבַר יֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף
Traduction
The obligation to pay a wage is incurred only at the end of the labor, when he returns the item to her. Since it is at this stage that he forgives the money due him and converts it to money for betrothal, it was never considered to be a loan. And one Sage, i.e., the Rabbis, holds: The obligation to pay a wage is incurred continuously from the beginning of the period he was hired to its end, at which point the debt is viewed as a loan that has accumulated throughout the period of hire.
Rachi non traduit
אינה לשכירות אלא לבסוף. כשמחזירן לה והרי לשם קידושין הוא מוחלו אצלה ואין כאן מלוה כשמחזירן לה:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא יֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף וּמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת וְהָכָא בְּאוּמָּן קוֹנָה בִּשְׁבַח כְּלִי קָמִיפַּלְגִי מָר סָבַר אוּמָּן קוֹנָה בִּשְׁבַח כְּלִי וּמַר סָבַר אֵין אוּמָּן קוֹנֶה בִּשְׁבַח כְּלִי
Traduction
And if you wish, say instead that everyone agrees that the obligation to pay a wage is incurred continuously from the beginning of the period he was hired to its end. And they also agree that in the case of one who betroths a woman with a loan, she is not betrothed. And here the case is not discussing a hired worker but a contractor, who is entitled to payment only upon completion of the job, and they disagree with regard to the question of whether or not a craftsman acquires ownership rights through enhancement of the vessel. Is it viewed that the contractor has acquired the item by improving it, and he is then selling it back to the one who hired him? Or is he merely being paid for his labor? One Sage, Rabbi Meir, holds: A craftsman acquires ownership rights through enhancement of the vessel, and since he partly owns the jewelry he can betroth a woman with it. And one Sage, i.e., the Rabbis, holds: A craftsman does not acquire ownership rights through enhancement of the vessel.
Rachi non traduit
ואיבעית אימא דכ''ע ישנה כו'. ודכ''ע המקדש במלוה אינה מקודשת:
והכא באומן קונה כו'. כלומר הכא בשלא התנה להיות שכיר ימים אלא קבלן שקבל עליו לגמור המלאכה בכך וכך ובאומן קבלן כשמשביחו ועשה מן הזהב כלי קונה לזכות בכלי כשהוא משביחו קמיפלגי ר''מ סבר אומן קונה בשבח כלי ואין בזו לומר ישנה לשכירות כו' דכל מה שמשביח אינו מלוה על הבעלים אלא בכלי הוא זוכה וכשמחזירו לו בשכר הקצוב ההיא שעתא הרי הוא כמוכרו לו:
אין אומן קונה כו'. והרי הוא כשאר שכירות:
Tossefoth non traduit
דכ''ע ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף. אין לדקדק מכאן דהלכה דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף דהא לא הוה מצי למימר דכ''ע אינה לשכירות דא''כ מ''ט דמ''ד אינה מקודשת אך יש להביא ראיה דהלכה דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף מההיא דפ''ק דמסכת ע''ז (דף יט:) תנן הגיע לכיפה שמעמידים בה עבודת כוכבים אסור לבנותה וקאמר ר''א בגמ' דאם בנה שכרו מותר ומפרש התם טעמא משום דישנה לשכירות מתחילה ועד סוף ואימת קמיתסר במכוש אחרון ובמכוש אחרון לית בה שוה פרוטה ש''מ דהכי הילכתא דליכא מאן דפליג ואין נפקותא לענין חזרה דהא דאמר רב (ב''מ דף עז.) פועל יכול לחזור בו אפי' בחצי היום היינו אפי' למ''ד אינה לשכירות אלא לבסוף אבל איכא נפקותא לענין קידושין דאי ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף חשיב האי שכירות מלוה ואינה מקודשת ולענין עבודת כוכבים אם בנה שכרו מותר ואע''ג דישנה לשכירות מתחילה ועד סוף מ''מ אינה משתלמת אלא לבסוף כדאמרי' בפרק איזהו נשך (ב''מ דף סה.) כשכיר שנה בשנה שכירות של שנה זו אינה משתלמת אלא בשנה אחרת:
וְאִי בָּעֵית אֵימָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא אֵין אוּמָּן קוֹנָה בִּשְׁבַח כְּלִי וְיֶשְׁנָהּ לִשְׂכִירוּת מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף וּמְקַדֵּשׁ בְּמִלְוָה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁהוֹסִיף לָהּ נוֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ דְּמָר סָבַר מִלְוָה וּפְרוּטָה דַּעְתֵּיהּ אַפְּרוּטָה וּמָר סָבַר דַּעְתֵּיהּ אַמִּלְוָה
Traduction
And if you wish, say instead that everyone agrees that a craftsman does not acquire ownership rights through enhancement of the vessel, and also that the obligation to pay a wage is incurred continuously from the beginning of the period he was hired to its end. And everyone also agrees that in the case of one who betroths a woman with a loan, she is not betrothed. And with what are we dealing here? A case where he added a jewel [nofekh] of his own for her, as one Sage, Rabbi Meir, holds that if a man betroths a woman with a loan and one peruta, his mind is focused on the peruta. And one Sage, i.e., the Rabbis, holds that his mind is focused on the loan. Here too, the question is whether her intention is to become betrothed with the payment for the work, which is a loan, or with the jewel he added.
וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי דְּתַנְיָא בִּשְׂכַר שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת בִּשְׂכַר שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ מְקוּדֶּשֶׁת רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בִּשְׂכַר שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת וְכָל שֶׁכֵּן בִּשְׂכַר שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ
Traduction
And they disagree in the dispute between these tanna’im. As it is taught in a baraita (Tosefta 3:4): If one says to a woman: Be betrothed to me with the payment for that which I have worked for you, she is not betrothed because it is a loan, since she already owes him the money. But if he said: Be betrothed to me with the payment for that which I will work for you, she is betrothed, as at the moment he becomes entitled to the money it is considered as though he gives it to her for her betrothal. Rabbi Natan says: If he says: With the payment for that which I will work for you, she is not betrothed, as Rabbi Natan holds that the obligation to pay a wage is incurred continuously from the beginning of the period he was hired to its end, which means that by the end of the job it is a loan. And this is all the more so if he says: With the payment for that which I have worked for you.
Rachi non traduit
בשכר שעשיתי עמך. התקדשי לי אינה מקודשת דהויא ליה כמלוה:
בשכר שאעשה עמך מקודשת. לכשיגמור ויתננו לה דקא סבר אינה לשכירות אלא לבסוף:
ר' נתן אומר בשכר שאעשה עמך אינה מקודשת. דישנה לשכירות מתחילה ועד סוף:
וכ''ש וכו'. וכיון דגמרו והחזירו לה כבר היא מלוה גמורה:
רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר בֶּאֱמֶת אָמְרוּ בֵּין בִּשְׂכַר שֶׁעָשִׂיתִי בֵּין בִּשְׂכַר שֶׁאֶעֱשֶׂה עִמָּךְ אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת וְאִם הוֹסִיף לָהּ נוֹפֶךְ מִשֶּׁלּוֹ מְקוּדֶּשֶׁת
Traduction
The baraita cites a third opinion: Rabbi Yehuda HaNasi says: Actually, they said that the halakha is that whether he said: With the payment for that which I have worked for you, or: With the payment for that which I will work for you, she is not betrothed. But if he added a nofekh of his own for her, she is betrothed.
Rachi non traduit
ואם הוסיף לה כו'. מכלל דרבי נתן סבר אפילו הוסיף לה אינה מקודשת דקסבר מלוה ופרוטה דעתיה אמלוה:
בֵּין תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי נָתָן אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שְׂכִירוּת בֵּין רַבִּי נָתָן לְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מִלְוָה וּפְרוּטָה מָר סָבַר מִלְוָה וּפְרוּטָה דַּעְתֵּיהּ אַמִּלְוָה וּמָר סָבַר דַּעְתֵּיהּ אַפְּרוּטָה
Traduction
The Gemara clarifies the dispute: The difference between the first tanna and Rabbi Natan concerns a wage: Is the obligation incurred continuously or only at the end? The difference between Rabbi Natan and Rabbi Yehuda HaNasi is the issue of a loan and one peruta. One Sage, Rabbi Natan, holds that if a man betroths a woman with a loan and one peruta his mind is focused on the loan, and his jewel is disregarded. And one Sage, Rabbi Yehuda HaNasi, holds that his mind is focused on the peruta, and she is betrothed with the jewel.
Rachi non traduit
איכא בינייהו שכירות. אם ישנה מתחילה ועד סוף או לאו כדפרישית:
מַתְנִי' הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּכוֹס זֶה שֶׁל יַיִן וְנִמְצָא שֶׁל דְּבַשׁ שֶׁל דְּבַשׁ וְנִמְצָא שֶׁל יַיִן בְּדִינָר זֶה שֶׁל כֶּסֶף וְנִמְצָא שֶׁל זָהָב שֶׁל זָהָב וְנִמְצָא שֶׁל כֶּסֶף עַל מְנָת שֶׁאֲנִי עָשִׁיר וְנִמְצָא עָנִי עָנִי וְנִמְצָא עָשִׁיר אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אִם הִטְעָהּ לְשֶׁבַח מְקוּדֶּשֶׁת
Traduction
MISHNA: If a man said to a woman: Be betrothed to me with this cup of wine, and it was found to be a cup of honey; or if he said: With this cup of honey, and it was found to be a cup of wine; or if he said: With this dinar made of silver, and it was found to be made of gold; or if he said: With this dinar made of gold, and it was found to be made of silver; or if he said: On the condition that I am wealthy, and he was found to be poor; or if he said: On the condition that I am poor, and he was found to be wealthy, she is not betrothed in any of these cases. Rabbi Shimon says: If he misled her to her advantage by giving her something better than what he stated, or if his status was greater than he claimed, she is betrothed.
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּכוֹס זֶה תָּנֵי חֲדָא בּוֹ וּבַמֶּה שֶׁבְּתוֹכוֹ וְתַנְיָא אִידַּךְ בּוֹ וְלֹא בַּמֶּה שֶׁבְּתוֹכוֹ וְתַנְיָא אִידַּךְ בַּמֶּה שֶׁבְּתוֹכוֹ וְלֹא בּוֹ וְלָא קַשְׁיָא הָא בְּמַיָּא הָא בְּחַמְרָא הָא בְּצִיהֲרָא
Traduction
GEMARA: The Sages taught: With regard to one who says to a woman: Be betrothed to me with this cup, without further specification, it is taught in one baraita (Tosefta 2:3) that the betrothal is effected with the cup and also with its contents. And it is taught in another baraita that the betrothal is effected with the cup but not with its contents. And it is taught in yet another baraita that the betrothal is effected with its contents but not with it. The Gemara comments: And this is not difficult: The baraitot do not contradict one another since this one is stated with regard to a cup of water, this one is stated with regard to a cup of wine, and this one is stated with regard to a cup of oil.
Rachi non traduit
ת''ק סבר קפידא היא. ולא ניחא ליה לתת לה זהב ואין זה שלוחו בזאת ורבי שמעון סבר מינח ניחא ליה דחשיבותא היא גביה והאי דקאמר ליה דינר כסף מראה מקום הוא לו להקל עליו ולומר אם אינך יכול להלוות לי דינר זהב תלוה לי דינר כסף:
בו ובמה שבתוכו. בשניהם זכתה (דמצטרפי) לשוה פרוטה:
בו. קדשה ולא במה שבתוכו אינה זוכה בו ואינו מצטרף לש''פ:
בו. קדשה ולא במה שבתוכו אינה זוכה בו ואינו מצטרף לש''פ:
במיא. דלא חשיבא (היא) ולא היתה דעתה אלא בכלי:
בחמרא. במה שבתוכו ולא בו דעבידי למשתייא ומהדרי כוס למריה:
בציהרא. ציר דגים שעשוי לימים רבים לטבל בו והכוס צריך לשומרו בו ובמה שבתוכו וי''א ציהרא שמן לשון יצהר (במדבר יח):
Tossefoth non traduit
הא במיא. פי' הקונטרס במיא שאינם חשובים אמרי' בו ולא במה שבתוכו בחמרא דחשוב במה שבתוכו ולא בו ובציהרא פירש ציר דגים שעשוי לימים רבים לטבל והכוס צריך לו לשומרו לשון אחר ציהרא שמן כמו יצהר שצריך לכלי שמשהין אותו לזמן גדול בו ובמה שבתוכו וקשה לר''ת דאין זה סדר הברייתא שהביא לכן פר''ת במיא בו ובמה שבתוכו שהמים בטלים לגבי הכוס בחמרא בו ולא במה שבתוכו שהיין חשוב ואינו בטל לגבי הכוס ומ''מ אינו חשוב כ''כ שנאמר דדעתה תהא על היין אבל בציהרא במה שבתוכו דחשוב יותר מן הכוס אבל לא בו דהכוס אינו בטל לגבי ציהרא ומיהו קושיא דר''ת לאו קושיא היא שהרי מצינו בגמרא דאינו חושש לסדר הברייתא כדאמר בפ' הישן (סוכה כו.) גבי לא יישן אדם בתפילין לא שינת קבע ולא עראי כו' ודוק ותשכח:
אִם הִטְעָהּ לְשֶׁבַח הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן יַיִן וְנִמְצָא חוֹמֶץ חוֹמֶץ וְנִמְצָא יַיִן שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶם אַלְמָא אִיכָּא דְּנִיחָא לֵיהּ בְּחַלָּא וְאִיכָּא דְּנִיחָא לֵיהּ בְּחַמְרָא הָכָא נָמֵי אִיכָּא נִיחָא לֵיהּ בְּכַסְפָּא וְלָא נִיחָא לֵיהּ בְּדַהֲבָא
Traduction
§ The mishna teaches that Rabbi Shimon says: If he misled her to her advantage, she is betrothed. The Gemara asks: But doesn’t Rabbi Shimon accept the statement of the mishna (Bava Batra 83a) that if one sells wine and it was found to be vinegar, or if he sold vinegar and it was found to be wine, both the buyer and the seller can retract from the sale? Although wine is more valuable than vinegar, the seller is not considered to have defrauded the buyer, in which case only the buyer could retract. Apparently, this is because there is one for whom it is preferable to have vinegar and there is one for whom it is preferable to have wine. Consequently, receiving wine instead of vinegar is not objectively better. If so, here too, there is one for whom it is preferable to have silver and it is not preferable for him to have gold. Why does Rabbi Shimon say that she is betrothed if he gave her gold instead of silver?
Rachi non traduit
שניהם. הלוקח ומוכר ומשנה בבבא בתרא היא:
איכא דניחא ליה בחלא. ואף על גב דחמרא עדיף פעמים שזה צריך לחומץ:
Tossefoth non traduit
איכא דניחא ליה בכספא ולא ניחא ליה בדהבא. פי' כגון שצריכה כסף להשלים תכשיט של כסף שעושה ומיהו היכא שהטעה האשה בממון לא פליג. רבי שמעון:

אָמַר רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְאַבָּיֵי דְּיָתֵיב וְקָמַסְבַּר לֵיהּ לִבְרֵיהּ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁאָמַר לִשְׁלוּחוֹ הַלְוֵינִי דִּינָר שֶׁל כֶּסֶף וְלֵךְ וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה פְּלוֹנִית וְהָלַךְ וְהִלְוָה שֶׁל זָהָב מָר סָבַר קְפֵידָא וּמָר סָבַר מַרְאֶה מָקוֹם הוּא לוֹ
Traduction
Rav Shimi bar Ashi says: I found Abaye sitting and explaining this mishna to his son: With what are we dealing here? With a case where one said to his agent: Lend me a dinar made of silver and go and betroth for me such and such a woman with it, and he went and lent him a dinar made of gold and betrothed her with that. One Sage, the first tanna, holds that he is particular in his requirement that a silver dinar be used, and consequently she is not betrothed. And one Sage, Rabbi Shimon, holds that he is merely indicating his position to him. He stated silver only as a guideline, but does not care if it is gold.
Rachi non traduit
הכא במאי עסקינן כו'. כלומר אי טעות גבי דידה הוי לא הוה פליג ר''ש אלא כגון דהוה טעות גבי דידיה דאמר לשליח כו':
ת''ק סבר קפידא היא. ולא ניחא ליה לתת לה זהב ואין זה שלוחו בזאת ורבי שמעון סבר מינח ניחא ליה דחשיבותא היא גביה והאי דקאמר ליה דינר כסף מראה מקום הוא לו להקל עליו ולומר אם אינך יכול להלוות לי דינר זהב תלוה לי דינר כסף:
אִי הָכִי הִתְקַדְּשִׁי לִי הִתְקַדְּשִׁי לוֹ מִיבְּעֵי לֵיהּ הִטְעָהּ לְשֶׁבַח הִטְעָהוּ לְשֶׁבַח מִיבְּעֵי לֵיהּ נִמְצָא מֵעִיקָּרָא נָמֵי דְּזָהָב הֲוָה
Traduction
The Gemara raises a difficulty: If so, if the case involves an agent, why does the mishna state: Be betrothed to me? The mishna should have stated: Be betrothed to him. Furthermore, why does it say: He misled her to her advantage? The mishna should have stated: He misled him to his advantage, as the agent did not mislead the woman but the one who designated him. Similarly, there is a difficulty with regard to the wording: If it was found to be made of gold, as according to this explanation, from the outset, when the agent gave it to the woman, it was also known to be made of gold. This fact was not discovered later.
Rachi non traduit
אי הכי. דשליח קדשה לו התקדשי לו מיבעי ליה ועוד אם טעות גביה הוא אם הטעהו מבעי ליה ועוד נמצא של זהב דקתני מאי היא מעיקרא כי יהביה בחזקת זהב יהביה:
אֶלָּא אָמַר רָבָא אֲנִי וַאֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה (תַּרְגֵּימְנָא) [תַּרְגֵּימְנוּהָ] וּמַנּוּ רַבִּי חִיָּיא בַּר אָבִין הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁאָמְרָה הִיא לִשְׁלוּחָהּ צֵא וְקַבֵּל לִי קִדּוּשַׁי מִפְּלוֹנִי שֶׁאָמַר לִי הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּדִינָר שֶׁל כֶּסֶף וְהָלַךְ וְנָתַן לוֹ דִּינָר שֶׁל זָהָב מָר סָבַר קְפֵידָא וּמָר סָבַר מַרְאֶה מָקוֹם הִיא לוֹ וּמַאי נִמְצָא דְּקָא צַיִיר בִּבְלִיתָא
Traduction
Rather, Rava says: I and the lion of the group explained it, and the Gemara interjects: And who is the lion of the group? It is Rabbi Ḥiyya bar Avin: With what are we dealing here? With a case where she said to her agent: Go and accept my betrothal for me from so-and-so, who said to me: Be betrothed to me with a dinar made of silver, and the prospective husband went and gave the agent a dinar made of gold. One Sage, the first tanna, holds that she is particular about becoming betrothed with a silver dinar rather than a gold one. And one Sage, Rabbi Shimon, holds that she is merely indicating her position to him but does not care what the agent receives from the man. And what is the meaning of: It was found, as it was evident from the outset that it was gold? The mishna is referring to a case where the coin was wrapped in a cloth, and the agent was unaware that he was receiving a different dinar from what she had requested.
Rachi non traduit
קפידא. לא היתה חפיצה אלא בשל כסף דאיכא דניחא ליה בכספא:
ומר סבר מראה מקום היא לו. אף אם לא יתן אלא כסף קבלהו ומיהו היכא דטעאי איהי גופה לא פליג ר''ש:
ומאי נמצא. הא מעיקרא הכי הוה:
דהוה צייר בבליתא. כשנתנו לשליח היה צרור בסמרטוט ומצאתו של זהב:
Tossefoth non traduit
דהוה צייר בבליתא. פי' בקונט' כשנתנו לשליח היה צרור בסמרטוט וכשהגיע ליד האשה מצאתו של זהב ולעיל כי פריך נמצא מעיקרא נמי זהב היה לא מצי לשנויי מאי נמצא דהוה צייר בבליתא דהא האשה עצמה מקבלת קידושין א''כ יודעת היא שהוא של זהב שאם היא סבורה שהוא של כסף הוי קשיא ליה אמאי מקודשת והא איכא דניחא ליה בכספא ולא ניחא ליה בדהבא וכ''ש שהשליח יודע כך דאל''כ טועה הוא ואין הקידושין כלום ולא שייך התם טעמא דמראה מקום היא לו אבל הכא שעשאתו שליח לקבל קידושין שייך טעמא דמראה מקום היא לו:
אָמַר אַבָּיֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר כּוּלְּהוּ סְבִירָא לְהוּ מַרְאֶה מָקוֹם הוּא לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן הָא דַּאֲמַרַן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דִּתְנַן
Traduction
Abaye said: With regard to Rabbi Shimon, and Rabban Shimon ben Gamliel, and Rabbi Elazar, they all hold that when one instructs an agent in such a manner he is merely indicating his position to him, as opposed to expressing an insistence on certain details. If the agent makes insignificant changes to the instructions the agency is still fulfilled. Rabbi Shimon holds this, as seen in this mishna that we just said. Rabban Shimon ben Gamliel holds this, as we learned in a mishna (Bava Batra 160a):
Rachi non traduit
כולהו סבירא להו מראה מקום הוא לו. האומר לשלוחו לעשות לו בדבר הקל ועשה לו בדבר כבד דאין זו שינוי ולא א''ל דבר הקל אלא להראות לו מקום להקל בשליחותו אם כבד עליו בענין אחר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source